מהו תוכן איכותי? מדריך להנחיות התוכן של גוגל

את האמירה "התוכן הוא המלך" טבע ביל גייטס ב-1996 במאמר שנושאו היה הפוטנציאל הרווחי של האינטרנט. מאז האמירה הזו הוצאה מהקשרה והפכה לאחת הקלישאות השחוקות ביותר בתחום קידום האתרים, בעיקר באזורים הלבנים היותר של התעשייה. לגוגל יש חלק לא קטן בשחיקת הקלישאה הזו, והם חוזרים ומדגישים בכל הזדמנות את החשיבות של תוכן איכותי בקידום האתר בתוצאות החיפוש.

אבל מה הופך תוכן לאיכותי ובעל ערך, ויותר מכך – מה הופך תוכן לירוד וחסר ערך? התשובות לשאלות האלה אינן כה חד-משמעיות. יש שטוענים שתוכן טוב חייב להיות ארוך (וגם ההגדרה של תוכן ארוך אינה אחידה ויכולה לנוע בין 600 מילה לכמה אלפים), ואחרים יטענו שתוכן איכותי צריך לספק מענה רלוונטי על שאילתת החיפוש. אבל אם ניקח שאילתת חיפוש פשוטה כמו מה שעות הפתיחה של סניף בנק מסוים נראה כמה קל לסתור את ההנחות האלה.

אז מהו תוכן איכותי, איך הוא נמדד על ידי גוגל ומה אפשר לעשות כדי לשפר את איכות התוכן באתר? המשיכו לקרוא.

הנחיות התוכן של גוגל

הנחיות גוגל למנהלי אתרים היא התחנה הראשונה בחיפוש תשובה לשאלות האלה. גוגל מבטיחים כי "יישום ההנחיות הכלליות שבהמשך יסייע ל-Google למצוא את האתר שלך, להוסיף אותו לאינדקס ולדרג אותו", אבל עיקר ההנחיות מתמקדות במה לא לעשות ויש מעט מידע על מה כן לעשות. למשל:

• ליצור תוכן המיועד למשתמשים אנושיים ולא למנועי חיפוש
• לא לרמות את המשתמשים
• לא להשתמש בטריקים שמטרתם לשפר את הדירוג במנועי חיפוש
• לא להשתמש בטכניקות קידום פסולות כגון יצירת תוכן באופן אוטומטי, השתתפות בהונאות קישורים, העתקת תוכן, הסוואה (cloaking), הסתרת טקסט או קישורים, דחיסת מילות מפתח שאינן רלוונטיות לתוכן האתר ועוד.

יצירת תוכן בעל ערך לפי גוגל

משיעור מס' 1.4 באקדמיה לקידום אתרים של גוגל אפשר לחלץ מידע נוסף על מה שנתפס בעיני גוגל "תוכן בעל ערך":

תוכן שימושי ואינפורמטיבי: כולל מידע שהמשתמש עשוי לחפש כמו שעות פתיחה ומיקום לעסק מקומי, תפריט וביקורות למסעדה וכדומה.

תוכן מועיל וייחודי בהשוואה לאחרים: כלומר מקורי "ומספק ערך מוסף או זווית ראייה אחרת בהשוואה לאינספור המאמרים האחרים שאפשר למצוא באינטרנט".

תוכן אמין: "מבוסס על מחקרים, קישורים, ביקורות, עדויות ובציטוטים ביבליוגרפיים מקוריים", וכן כולל מידע ביוגרפי על כותב התוכן.

גוגל גם ממליצים להוסיף תמונות ("של המוצרים, של אנשי הצוות ושלך עצמך") וכלים לאינטראקציה עם הקוראים (כגון תיבת תגובות וכפתורי שיתוף ברשתות חברתיות), ולהימנע מריבוי מודעות מקישורים שבורים, משגיאות (דפוס, איות, דקדוק, סגנון או עובדות שגויות) ומספאם (בתגובות גולשים או בפורומים).

עם זאת, הסעיף "איכותי" נשאר מעורפל למדי. "תוכן האתר צריך להיות ייחודי, ספציפי ואיכותי ביותר.", כותבים גוגל, "זכור שאתה יוצר את תוכן האתר בעיקר כדי לספק למבקרים חוויית משתמש טובה, ולא כדי לקבל דירוג גבוה במנועי חיפוש." כדי לקבל תשובה יותר ברורה עברנו למדריך למדרגי איכות החיפוש של גוגל.

המדריך למדרגי איכות החיפוש של גוגל (Search Quality Raters)

גוגל מעסיקים עשרות אלפי מדרגים בכל העולם שתפקידם לבחון את איכות הדפים שמופיעים בתוצאות החיפוש של גוגל ולדרג את מידת התאמתם לתוצאות החיפוש. למדרגים אין השפעה ישירה ומידית על המיקומים של האתרים בתוצאות החיפוש; ציון נמוך לאתר מסוים לא יגרום לאתר לרדת במיקומים בו במקום וגם לא ירחיק את האתר מתוצאות החיפוש. המידע שנאסף בידי מדרגי האיכות עוזר לשפר את אלגוריתם החיפוש של גוגל, ועם הזמן הוא עשוי גם להשפיע על המיקומים של הדפים שנאמדו ודורגו.

המדרגים נעזרים במדריך (Search Quality Evaluation Guidelines) הכולל כ-150 דפים, בהם מאות דוגמאות (טובות, רעות וניטרליות) של דפי אתרים ושל תוצאות חיפוש. מאז 2015, אז נחשף לראשונה המדריך למדרגי האתרים, נסדק קלות מעטה המסתורין סביב המונחים המעורפלים שגוגל מרבים להשתמש בהם, כמו תוכן איכותי, בעל ערך וכדומה.

להלן כמה מהסעיפים החשובים ביותר במדריך איכות החיפוש של גוגל:

1. ציון איכות הדף (PQ)

מדרגי האיכות נדרשים למקם את דפי האתר על סקאלה המורכבת מחמש אפשרויות דירוג ועוד ארבע אפשרויות ביניים:

ציון האיכות של דף האתר מורכב מכמה גורמים עיקריים:

– מומחיות, סמכותיות ואמינות (ראו פירוט בהמשך)

– כמות התוכן ואיכותו בנושא העיקרי של הדף

– מידע על האתר או על מי שאחראי על תוכן האתר

– המוניטין של האתר

בסופו של דבר, ציון האיכות אמור לבדוק עד כמה הדף או האתר עומד ביעדים שהציב לעצמו, בין שמטרתו לספק מידע על נושא מסוים, לשתף בחוויות אישיות, תמונות או סרטונים, לבטא דעה אישית, לבדר, למכור שירותים או מוצרים, לאפשר למשתמשים להציג שאלות בפני משתמשים אחרים, להעלות קבצים או להוריד תוכנות. כל דף אתר נבחן לפי סוגו (אתרי קניות, חדשות, פורומים וכו') וסוג הדף לא אמור להשפיע על ציון האיכות. עם זאת, תכנים בנושאים מסוימים נבחנים בהקפדה יתרה.

2. Your Money or Your Life (YMYL)

המושג Your Money or Your Life מתייחס לדפים שגוגל תופסים אותם כבעלי השפעה מכריעה על חיי האדם. הרי כל אחד יכול לכתוב תוכן בנושאי בריאות וכלכלה וגם לחלק המלצות בנושא חיסונים לילדים או תוכניות חיסכון, לכן גוגל רוצים לוודא שבנושאים מסוג זה, כאלה המשפיעים על חיי המשתמש או על כספו, התוכן יהיה איכותי ואמין ככל האפשר. במילים אחרות, תכנים ירודים בנושאים אלו ידורגו במקומות נמוכים כדי לצמצם את הפגיעה באיכות חיי המשתמשים, בבריאותם ובכספם. לכן, לגוגל יש דרישות גבוהות יותר מאתרים בנושאי בריאות, כספים ומשפטים בהשוואה לאתרים העוסקים באפיית חלות או במעריצים של האח הגדול.

גוגל משייכים לקטגוריה הזאת גם אתרי קניות או כל אתר שיש בו רכיב של תשלום, ומדרגי האיכות נדרשים לוודא שתהליך הקנייה או ההרשמה הנו בטוח. כלומר, אם המדרג אינו מרגיש בטוח למסור את פרטיו האישיים או את פרטי האשראי שלו באתר מסוים, אז האתר יקבל ציון נמוך.

התחומים המשויכים לקטגוריה של "חיים או כסף":

– אתרי קניות או תשלומים: כל אתר שנעשית דרכו העברה כספית, לרבות אתרי בנקים, תשלום חשבונות, העברת כספים או חנויות וירטואליות.

– פיננסים: אתרים המספקים (או מתיימרים לספק) מידע בנושא השקעות, מיסים, תוכניות חיסכון ופנסיה, משכנתאות, הלוואות, ביטוחים וכדומה.

– בריאות ורפואה: אתרים העוסקים במחלות ובמצבים בריאותיים שונים, תרופות, תזונה, וכדומה, כולל אתרים אישיים הנכתבים בידי החולים בעצמם.

– משפטים: אתרים במגוון תחומים משפטיים כולל הגירה, גירושים, מזונות, כתיבת צוואות ועוד.

– שונות: בקטגוריה הזאת נכללים עוד כמה נושאים שנחשבים בעלי השפעה מכרעת על חיי אדם כמו אימוץ ילדים, בטיחות כלי רכב ועוד.

 

3. מומחיות, סמכותיות ואמינות (או E-A-T)

כאמור, איכות התוכן נמדדת לפי מידת המומחיות, הסמכותיות והאמינות של האתר כולו או של דף ספציפי. תכונות אלה יכולות לבוא לידי ביטוי באמצעות ציון הרקע, ההשכלה או הניסיון של הכותב בתחום העיסוק של האתר או של פריט התוכן, וגם באמצעות המוניטין הכללי של האתר.

השכלה פורמלית נדרשת בתחומים המשתייכים לקטגוריה YMYL, בהם רפואה, כספים וייעוץ משפטי, אבל בתחומים קלילים יותר, כמו מתכונים למשל, גם אדם שמתחזק ערוץ יוטיוב פופולרי בנושא בישול יכול להיחשב למומחה וסמכותי לעניין.

 

 

איך לשפר את המומחיות, הסמכותיות והאמינות של אתר?

החשיבות של תכונות אלה מגיעה מעבר למדדי האיכות של גוגל, והן משפיעות גם על קידום האתר במנועי חיפוש ועל מעורבות המשתמשים באתר. לכן, מומלץ לכל אתר להבליט את התכונות האלה, ולבדוק איך אפשר להגדיל את מידת המומחיות, סמכותיות ואמינות של האתר. כמה דרכים:

– להיעזר בכותבים בעלי שם בתחום העיסוק של האתר.

– לעדכן את דף ה"אודות" של האתר ולהוסיף מידע ביוגרפי רלוונטי לצד שם הכותב.

– להוסיף לאתר "אישורים חברתיים" כגון פרסים, ביקורות, פרסומים, השתתפות בכנסים, שיתופי פעולה או כל הוכחה למומחיות ולסמכותיות של האתר בתחומו.

 

 

4. תוכן עיקרי מול תוכן מוסף

גוגל מבחינים בין התוכן העיקרי (MC) של הדף לבין התוכן המוסף (SC), כגון המלצות לתכנים דומים, תגובות אחרונות או פוסטים אחרונים בבלוג, טיפים בתפריט הצד וכדומה. בשני המקרים, גוגל מצפים שהתוכן יהיה מועיל עבור המבקרים באתר. אתרים ודפים שנוצרו במטרה להזיק לגולשים, להונות אותם או להרוויח מהם כסף בלי לספק להם שום תועלת יקבלו את הציון הנמוך ביותר.

גוגל מצפים שגם התוכן המוסף יועיל ויסייע למבקרים לאתר. כך לדוגמה, תמונות, הפניות לקריאה נוספת בנושא או תוכן בעל ערך בתפריט הצד יכולים לתרום לערך הכללי של דף האתר. לעומת זאת, קישורים לרשתות מאמרים באיכות נמוכה לרוב לא מביאים שום תועלת למבקרים.

 

5. מודעות ודירוג האתר

אין כל חידוש בכך שגוגל מצפים שהתוכן העיקרי של הדף יובלט בראש הדף ולא יידחק למטה לטובת מודעות או יוסתר על ידן. בנוסף, גוגל מצפים שיהיה אפשר להתעלם מהמודעות ושתהיה הבחנה ברורה בין תוכן האתר לבין המודעות. למשל באמצעות תיוג מודעות או תוכן ממומן, שינויי עיצוב וכדומה. רוב האתרים אמנם מיישמים את ההבחנה הזו, אבל ישנם אתרים שמטשטשים את ההפרדה בין מודעות לתוכן רשמי כדי לתמרן את המשתמשים להקליק בהיסח הדעת על מודעות.

 

6. דפי "אודות" למיניהם

גוגל מייחסים חשיבות רבה לדפי אודות, צור קשר, שירות לקוחות ודומיהם. היעדר מידע בסיסי על האתר ועל מפעיליו ודרכי יצירת קשר, בעיקר באתרים העוסקים בתחומי ה-YMYL, ישפיע לרעה על דירוג האתר.

 

7. מוניטין האתר

ציון האיכות של האתר תלוי במוניטין של האתר ושל הכותבים. המדרגים של גוגל נדרשים לקחת בחשבון את המוניטין של האתר ושל כותביו, והם אף מתבקשים לחקור את המוניטין באמצאות מקורות מידע חיצוניים כמו ויקיפדיה, בעיקר עבור אתרים העוסקים בנושאים פורמליים. באתרים שבהם מידע פורמלי אינו נמצא, מדרגי האתרים נדרשים להתייחס למדדים כמו פופולריות, מעורבות משתמשים, ביקורות וכו'.

 

8. סוגי שאילתות: Know ו-Know Simple

גוגל מבחינים בין שני סוגים עיקריים של שאילתות חיפוש:

Know Simple – שאילתות חיפוש שהתשובה עליהן יכולה להסתכם בכמה משפטים או ברשימה קצרה. התשובות לשאילתות האלה יכולות להופיע בקטעי מידע מומלצים בחיפוש (featured snippets). ברוב המקרים לשאילתות האלה תהיה תשובה אחת חד-משמעית. השאילתה מתייחסת גם לשאילתות חיפוש שאינן מנוסחות כשאלה.

Know Queries – כל שאר השאילתות שהתשובה עליהן מורכבת מדי או יכולה לכלול כמה תשובות אפשריות, ונכללות בהן שאילתות זנב קצר או ארוך.

כך לדוגמה, השאילתה "מיהם המייסדים של גוגל" (או "גוגל מייסדים") תשתייך לקטגוריה של שאילתות ידיעה פשוטות ותוצג ישירות בתוצאות החיפוש, ולעומתה השאילתה "איך לקדם אתר בגוגל" (או "קידום אתר בגוגל") היא כבר מורכבת יותר ותשתייך לקטגוריה השנייה.

 

9. מידת הרלוונטיות לשאילתות החיפוש

גוגל מדרגים את מידת הרלוונטיות של הדף או האתר לשאילתת החיפוש – כלומר עד כמה הדף או האתר עונה על השאילתה של המשתמש ­­– בסקאלה הנעה בין Fails to meet ל-Fully meets.

את ההתאמה הגבוהה ביותר יקבלו תוצאות חיפוש המציעות מענה ברור וישיר לשאילתת החיפוש בו במקום, מבלי לשלוח את המבקרים לחפש את המידע בדפים אחרים, כמובן בהתאם לאופי השאילתה ולסוג החיפוש.

את ההתאמה הנמוכה ביותר יקבלו דפים או אתרים המציעים מידע שאינו מעודכן, רחב מדי או ספציפי מדי ביחס לנושא הדף, וכן תוכן לא אמין או באיכות נמוכה במיוחד.

המדד הזה מתייחס בעיקר לחיפושים דרך הטלפון הנייד והוא לוקח בחשבון גם את מיקום המשתמש כדי לחדד את שאילתת החיפוש. חשוב לציין שכל אתר שאינו ידידותי למובייל יקבל את ציון ההתאמה הנמוך ביותר.

 

מהו תוכן לא איכותי?

את ציון האיכות הנמוך ביותר יקבלו דפים או אתרים מהסוג הזה:

– מטרתם להזיק למשתמשים או לפגוע בהם

– אין בהם כל מטרה ברורה

– מטרתם להונות את המבקרים (הן על ידי התחזות לאתר אחר או הצגה מכוונת של תוכן שגוי)

– נוצרו למטרות רווח בלי שום כוונה להביא תועלת למבקרים

– כוללים תוכן באיכות נמוכה מאוד

– דפים בקטגוריית YMYL החסרים מידע על האתר ויוצרים רושם לא אמין

– תכנים ברמת אמינות ודיוק נמוכה

– הותקפו על ידי האקרים או ספאמרים

– בעלי מוניטין שלילי או מזיק במיוחד

– הפרה של הנחיות האיכות של גוגל

– תכנים המפיצים שנאה, אלימות, גזענות, מיזוגניה וכדומה.

בהמשך גוגל מפרטים את הקריטריונים לתוכן עיקרי באיכות נמוכה במיוחד:

– תוכן עיקרי חסר תועלת או מועט מדי

– דחיסת מילות מפתח

– ג'יבריש או תוכן חסר משמעות

– תוכן שנוצר אוטומטית, לא הושקע זמן, מאמץ או מומחיות ביצירתו והוא אינו תורם למשתמשים

– תוכן לא מדויק או מטעה בנושאי YMYL

– תוכן מועתק מאתר אחר.

 

אז מהו תוכן איכותי?

רמזים נוספים לגבי ההגדרות של גוגל לתוכן איכותי פורסמו כבר ב-2011 בפוסט ב-Google Webmaster Central Blog מעין מדריך לבניית אתרים בעלי תוכן איכותי. בפוסט הוצגו רשימת השאלות שמהנדסי גוגל שואלים את עצמם על איכות הדף או האתר בעודם כותבים אלגוריתם:

– האם היית סומך על המידע המוצג במאמר?

– האם המאמר נכתב על ידי מומחה או חסיד של הנושא או שהוא נראה שטחי?

– האם לאתר יש מאמרים זהים, חופפים או משוכפלים באותו נושא או בנושאים דומים רק עם מילות מפתח שונות?

– האם היית מרגיש בטוח למסור את פרטי האשראי באתר?

– האם במאמר מופיעות שגיאות כתיב וסגנון או שגיאות עובדתיות?

– האם נושאי האתר נבחרו מתוך התעניינות כנה או מתוך ניסיון לקלוע לחיפושים בגוגל?

– האם המאמר מכיל תוכן, מידע, מחקר, דיווח או ניתוח מקוריים?

– האם הדף מציע ערך מוסף בהשוואה לדפים אחרים בתוצאות החיפוש?

–  מהי מידת בקרת האיכות שנעשתה על התוכן?

– האם האתר מוכר כסמכות בנושא?

– האם היית שומר את המאמר בסימניות, משתף עם חברים או ממליץ עליו?

– האם הדף כולל כמות של מודעות במידה המפריעה לקריאה?

– האם היה אפשר למצוא את המאמר במגזין מודפס, ספר או אנציקלופדיה?

– האם המאמר קצר, חסר בסיס וחסר מידע מועיל?

– האם משתמשים עלולים להתלונן כשיראו את התוכן?

בדומה להנחיות האיכות של גוגל, גם כאן חוזרים אותם נושאים עיקריים בהם סמכותיות האתר ומידת המומחיות של הכותב בנושא, וכן עניינים כמו בקרת איכות על התוכן, הימנעות משגיאות כתיב, טעויות עובדתיות וריבוי מודעות.

 

מחפשים חברה לשיווק תוכן או לקידום בגוגל? צרו איתנו קשר ונשמח לעזור לכם.