הבלוג שלנו

לאחר הפסקה בת שנה חזרנו לכנס האיגוד שנערך ביום שני ה 05/03/2013, הכנס שלאורך השנים הצטיין בתכנים עשירים (בעבר התקיים הכנס במשך יומיים-שלושה) ובעיקר באלפי משתתפים, היה מעט עצוב ומוזר השנה, נוכחות דלה מאוד של משתתפים, אולמות ופאנלים עם קהל מועט מאוד ואווירה כללית של מיצוי, משהו לא טוב עובר על כנס האיגוד ואפשר רק לקוות שהשינוי קרוב ושדברים דומים לא עוברים על איגוד האינטרנט הישראלי בעצמו.

ככאלה שמשתתפים במספר כנסי אינטרנט בארץ ובעולם בשנה, אחד הדברים שבלטו מאוד הוא היעדר הנוכחות האינטרנטית הניידת, מי בטאבלט ומי בסמרטפון – לא פיד בפייסבוק, כלום האשטאג בטוויטר, בקושי 4 checkins ב foursquare, מצחיק ומביך, מי נתן לכם את האינטרנט מי? לרגע נדמה היה שיש יותר דוברים, מארגנים ומוזמנים ממשתתפים שבפועל רכשו כרטיסים…

ובכל זאת – היינו שם ואתם לא אז זה מה שקרה שם:
השנה נערך הכנס ב avenue שבקרית שדה התעופה בסימן 20 שנה לאינטרנט המסחרי בישראל.
עשרות דוברים מתחומי שונים דנו בשינויים וההתפתחויות שעברו על האינטרנט ב-20 השנים האחרונות.

מושבים ופאנלים בהם היינו כשהכנס פוצל לשלושה טרקים:

הכנס החל באיחור אופנתי של למעלה מחצי שעה (אולי המתינו למאחרים שלא באו), אברום בורג, יושב ראש הכנסת (לשעבר) ויושב ראש הכנס (מינוי חד יומי) ברך את הנמצאים והזמין לבמה את ד"ר אלון הסגל, נשיא האיגוד ואחריו את לין סט. אמור (Lynn st. Amour) – מנכ"לית איגוד האינטרנט העולמי.

סקירה עולמית – התפתחות האינטרנט: האבולוציה  4 על 4

לי רייני (Lee Rainie), מנכ"ל פי אי דאבל יו אינטרנט, מכון המחקר הגדול בעולם לאינטרנט, סקר נתוני יסוד על גולשים ברחבי העולם.

מעל חצי מהאמריקאים משתמשים בסמארטפון, רבים בהם בעלי יותר ממכשיר אחד. בארצות רבות (כולל ישראל) ישנם יותר מנויים מאשר אנשים. בקרוב, בכל העולם יהיו יותר מנויים מאשר בני אדם.

לדברי רייני המהפכה השלישית הגדולה ביותר היא מהפכת הסושיאל, המאפשרת ליצור את הסיפור האישי של כל גולש. כמות המידע המסוקר על ידי הגולשים גדלה כל העת באופן אקספוננציאלי.

רייני טבע את הביטוי "פייסבוקיסטן", לתיאור המדינה השלישית בגודלה בעולם.

ד"ר טל פבל, מנכ"ל  Middleeasternet, סיפק נתונים מעניינים על שימוש באינטרנט במזרח התיכון. באיזור כולו אחוז השימוש ברשת עומד על 37 אחוזים, כאשר מדינות מסוימות כמו ערב הסעודית וסוריה וידאו קודם שיש באמצעותן לשלוט בשימוש באינטרנט על ידי התושבים לפני שאפשרו את רישות המדינה. המדינות המובילות בשימוש באינטרנט הן איראן, איחוד האמירויות וישראל.

השימוש בשפה הערבית באינטרנט גדל במהירות, ובעוד שנתיים היא צפויה להיות השפה הרביעית הפופולארית ברשת. לשם השוואה, לפני שנתיים הערבית הייתה במקום השביעי.

ניצן הכהן – סגן מנהל אגף הסקרים בלמ"ס, הפתיע בנתונים על הרגלי הגלישה של ישראלים מועסקים ושאינם מועסקים. לדבריו, מובטלים גולשים יותר באינטרנט ומשחקים יותר, מידע למ"סי נוסף הוצג ופורמט ה 4 על 4 של הפאנל היה מרענן וחביב.

מנועי חיפוש – עבר, הווה, עתיד

פרופ' יוסי מטיאס, מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל, סקר בקצרה את התפתחות מנועי החיפוש. ממנועים שקדמו להמצאת הווב, ודרך מנועי החיפוש הראשונים ברשת כגון אלטה ויסטה, לייקוס ואחרים. בימים ההם, סיפר לנו מטיאס, האינטרנט היה קטן בהרבה ממה שמוכר לנו היום, לצערנו חלקנו מספיק זקנים כדי לזכור, באחת מפניותיו לקהל שאל הפרופסור: "מי מכם הלך פעם לספרייה כדי לחפש מידע?" ואף התבדח על כך שבבתים שומרי שבת הפכה האנציקלופדיה ל"גוגל של שבת".

לפני שנתיים העריך אריק שמידט, יו"ר גוגל ומנכ"ל גוגל לשעבר, כי כמות המידע שנוצרה עד 2003 שוות ערך למה שנוצר כיום בכל יומיים, כ-10 הקסה בייטס.

התוצאות הראשונות בגוגל היו עמודי לינקים. בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר נוסף מנוע חדשות משום שמנועי החיפוש כשלו לספק מידע בזמן אמת על המתרחש בארה"ב. בהמשך נוספו מנועים נוספים כמפות, סטריט וויו, ועוד.

בתמונה מעל הראה הפרופסור את השימוש בגוגל במכשירים ניידים (טאבלטים וסמארטפונים) לעומת מחשבים נייחים לפי ימות השבוע, מטיאס סיפר עד כמה בעיניו הסמארטפון חכם יותר ומשמעותי יותר.

זיהוי קולי, השלמה אוטומטית, ותצוגה מהירה של  מידע רלוונטי המכוון לענות באופן המדויק ביותר על צרכי הגולש הם דוגמאות נוספות לשינויים הרבים שעברו על גוגל בשנים האחרונות, כולנו מכירים את פונקציית ה auto complete, היכולת של גוגל לענות עוד בטרם סיימנו להקליד את מחרוזת החיפוש היא פיתוח עם הרבה מעורבות ישראלית, הגיוני ומתאים לנו.

לדברי מטיאס, השאיפה של גוגל היא ליצור מיפוי של כל הדברים בעולם, ולספק "גרף ידע" שיוכל לא רק לספק מידע, אלא גם להבין מהו המידע המסופק, וכיצד הוא עונה על צרכי הגולש.

אם בעבר מנוע החיפוש היה מחפש התאמה של מחרוזות מלים מתוך  אינדקסים כעת השאיפה היא שהמנוע יבין את המהות של שאילתת הגולש.

מטיאס סיים בקריצה אל העתיד, ואזכר כמה מהפיתוחים החדשים בעולם החיפוש: כדוגמת גוגל now, משקפי גוגל, האינטרנט של הדברים ועוד פיתוחים ששואפים לשנות את חוויית הגלישה ולהפוך אותה למדויקת מיידית ואישית יותר עבור הגולש.

התלכדות; אינטרנט, סלולר וטלוויזיה

מנחה: חיים טייכהולץ, CEO אלקטל-לוסנט

משתתפים: אביב הוד, מנהל תוכן בסמסונג ישראל, ניר טנצר, סמנכ"ל פיתוח עסקי וקידום טכנולוגיות במייקרוספוט ישראל וגיל רוזן, סמנכ"ל ניו מדיה בדויטשה טלקום

על פי חיים טייכהולץ, תכנים הקיימים בטלוויזיה נצרכים כיום בכמות של פי 30 יותר באינטרנט. כיום הצרכן צופה באותם טכנים דרך הסמארטפון, הטאבלט או הטלוויזיה בכל מקום ובכל זמן, אך מבחינת תשתית טכנולוגית ישראל רחוקה מלעמוד בביקוש לצריכה שהולך וגובר.

לפי טייכהולץ הצרכן הישראלי מעדיף לבחור את ספק השירות שלו על פי המחיר הזול ביותר, ולא מתחשב בשיקולים של איכות השירות. התשתית בישראל מפגרת ביחס למדינות מקבילות בעולם, כגון מדינות בעלות אוכלוסיה דומה באירופה.

כמות הכסף המושקעת בתשתיות נמוכה מאוד באופן יחסי, והטכנולוגיות המוטמעות מפגרות. שימוש בסיבים אופטיים, או מהירות גלישה של מאה ג'יגה, לא קיימים. כיום הדמנד הצרכני לא קיים בגלל חוסר מודעות, אך יתכן שבעוד שנה שנתיים מהיום הצרכנים יתחילו לחוש בפיגור כאשר שירותים מסוימים לא יהיו זמינים עבור הציבור הישראלי.

ניר טנצר ממייקרוסופט מציין כי הקפיצה הטכנולוגית העיקרית כיום ביכולת החישוב לא נובעת מהגידול ביכולת המעבדים, אלא מהמעבר למחשוב ענן. שרתים הפועלים בשיטת הענן מאפשרים כוח חישוב אינסופי. הגידול הזה בתשתית גורמת ל"דאטא אקספלוז'ן", גדילה בייצור המידע ובשיחות החברתיות הסובבות את המידע.

על פי גיל רוזן, לעומת העבר בו חברות תקשורת ספקו שירות אחד בלבד כגון שיחת טלפון או תוכנית טלוויזיה כיום כל חברה מחוייבת לספק מגוון של תכנים ושירותים כדי לעמוד בדרישה הגבוהה של הצרכנים.

חווית המשתמש בעולם וירטואלי

מנחה: אימי עירון, מנכ"ל סלונה

משתתפים: זהר חיימוביץ', מנהלת תוכן שיווק, אלוט, ד"ר רועי צזנה, חוקר במרכז לחיזוי טכנולוגי, אוניברסיטת ת"א, ד"ר אורן צוקרמן, מנהל אקדמי במסלול חשדנות ויזמות, המרכז הבין תחומי הרצליה

אימי עירון פתחה בציטוט מהרצאה של קווין קלי השואל מה טכנולוגיה רוצה? בפרפרזה על המדען ריצ'רד דוקינס. בהרצאתו קלי שואל מהי בעצם טכנולוגיה ומה משמעותה הרוחנית והאנושית.

בפאנל דנו בשאלה האם אנו משתמשים בטכנולוגיה או משתפים איתה פעולה. וכיצד ניתן לפתח טכנולוגיות שעוזרות לנו להיות אנושיים יותר ולעשות דברים בצורה טובה יותר, לעומת הטכנולוגיה המסורתית שמחליפה אותנו.

על פי הפאנל, הטרנד העכשווי הוא להסתכל על הטכנולוגיות של המאה העשרים ואחת כטכנולגיות שעוזרות לנו לעשות את מה שאנחנו רוצים יותר טוב, ולשתף איתנו פעולה בצורה יותר אינטימית. עד כדי הטמעה בתוך הגוף שלנו.

יש הגיון בכאוס

 פאנל מרענן בהנחיית עידו קינן, בפאנל שוחח עידו עם מתן צור מחבורת הקומיקאים אנדרדוס שתיאר את פעילותם ברשת בכלל וביוטיוב בפרט, אנדרדוס מפורסמים כסטיריקנים חובשי כיפות והלהיט הגדול שלהם עד עתה זכה ללמעלה מארבע מאות אלף צפיות – את אחלה חסודה

 נוי אלוש (יוצר ואומן) – פירט על  סיפור שיר האהבה השקרי לנינט, פארודיות ורמיקסים, כולל ההצלחה המסחררת לה זכה במסגרת מחאות העולם הערבי נגד מנהיגיו העריצים – מובארק וכיכר תחריר, קדאפי ועוד, סרטונים שאומצו על ידי המורדים המקומיים כפי שהם או בשינויים קלים. נוי סיפר על עבודתו במערכת הבחירות האחרונה עם התנועה של ציפי לבני ועיכובי התשלום מהם, נחמת שוטים – מוסר התשלומים המחורבן של הישראלים מתחיל כבר אצל המחוקקים.

 ליאת ורדי (מחאת העגלות) סיפרה על ההתארגנות, ההתלהבות והאש שהתפשטה בזכות הפייסבוק, מאמינה שזו רק תחילת הדרך.

אנימציה הסברתית

עידו אמין, מאייר, כותב ואיש ווב, תיאר את האפקטיביות של אנימציה בהסברה והעברת רעיונות דרך דוגמאות כמו חברת דרופבוקס, שחבה הרבה מהפופולריות שלה לממשק ידידותי וסרטוני הסברה פשוטים ונגישים שהופצו ביו טיוב. עידו הציג את הרצאתו של הסוציולוג דניאל פינק שזכתה למעל 10 מליון צפיות (ועקפה בהרבה את הרצאת המקור באתר ההרצאות הפופולרי טד) בגרסתה האנימטיבית שהופצה על ידי האר אס איי. וכן מסע הבחירות האחרון בישראל, בו כיכבו סרטוני אנימציה רבים.

תיעוד משחקים או משחקים תיעודיים

מרצה: ניעה ארליך, דוקטורנטית לתולדות האמנות וחוקרת אנימציה באוניברסיטת אדינבורו

האם גיימינג הולך והופך לתחום תיעודי? ניעה ארליך סקרה את הקשר ואת חילופי ההשפעות ההדדיים בין תחום התיעוד ותחום הגיימינג, עם דוגמאות כמו סקנד לייף, או המשחק "דרפור איז דיינג".

ענב גנד גלילי – על social engineering, ניבוי התנהגות ושתילתה במוחנו התמים, ת'כלס – מפחיד.

Using Google trends to study public interests in science

פרופסור איילת ברעם צברי (נחמד לראות פרופסורית כ"כ צעירה, ועוד בהריון)

איילת הסבירה על מחקר חיפוש בגוגל טרנדס, חיפושי דארווין לעומת איינשטיין

היא ועמיתה ביצעו מחקר על חיפושי חתני פרס נובל והגדירו "זמן מחצית חיים" שהוא הזמן שעובר משיא החיפושים לחצי מהשיא ובד"כ ראו שבכל מדיה החיפושים פוסקים אחרי כשבוע, שבוע וחצי, לתקשורת יש זיכרון ארוך יותר מאשר למחפשים, כלומר ההמונים ממשליכים ומנשלים תוך שעות וימים בזמן שהתקשורת בד"כ נוטה למרוח את הסיפור עוד מספר שבועות.

מהמחאה החברתית ועד לקדנציה בכנסת

פורום פוליטי בהשתתפות  אברום בורג (מנחה), אלדד יניב מארץ חדשה, סתיו שפיר מהעבודה ואיציק אלרוב, גיבור מחאת הקוטג' ומייסד תנועת הצרכנים, בפורום החמיץ קצת את הקשר להשפעת האינטרנט על המחאה אבל עדיין עורר מספר שאלות מעניינות, במהלך הדיון ביקשה סתיו מהעוזר שלה לפרסם את הלו"ז שלה בפייסבוק במסגרת ענייני שקיפות, ימים יגידו אם הסיפור הזה יחזיק.

שיווק באינטרנט – חלוקת העוגה מחדש

פורום שעסק בחלקו הקטן יחסית של האינטרנט בתמהיל השיווק והפרסום הכולל של המשווקים במשק, את הפורום הנחתה סיון קלינגבייל והשתתפו בו שי גורן, אלדד ויינברגר ממקאן דיגיטל, מיכל גולדמן, סמנכ"לית השיווק של יוניליוור וטרי, סמנכ"לית השיווק של פסגות שצורפה לאחר שפורסמה התוכנית.

שווקי חיזוי – האם הרשת יכולה לנבא את העתיד?

ד"ר רועי צזנה מהמרכז לחיזוי טכנולוגי הדגים כיצד ניתן ליצור תחזיות מדויקות לגבי העתיד תוך שימוש ב"בורסת תחזיות" בה אנשים אמיתיים מהמרים בכספם על תחזיות שונות. לפי מחיר המניה או ההימור ניתן להעריך מה הסבירות כי המאורע יתרחש במציאות. לדבריו, לא ניתן לחזות את העתיד במדויק, אבל ניתן לאסוף מידע רב על ההווה, ועל פיו לבנות מודל שיכול לחזות את העתיד. לפי צזנה, בורסת הרשת מאפשרת לנצל את "מוח הכוורת" כדי ללמוד מה אנשים רבים חושבים על נושא מסוים ברגע נתון, ולקבל מידע מדויק יותר מאשר התייעצות עם מומחה יחיד.

חברות רבות בתעשייה ובצבא, כגון  אייץ' פי, מייקרוסופט, סימנס וגוגל משתמשות בבורסות תחזיות לצרכים פנימיים שונים כדוגמת קבלת מידע מדויק על דד ליינים של פרויקטים, ולצרכים נוספים.

להיות שם: מה למדנו מפרויקט בימינג?

 מרצה: דורון פרידמן, מרצה בכיר בבי"ס סמי עופר לתקשורת, ראש המעבדה לחקר וירטואליות

דורון פרידמן הציג טכנולוגיות מתקדמות ל"בימינג", (שליחת אווטר רובוטי או וירטואלי כדי לייצג אותך במקום מרוחק), ושיטות שונות לייצור בוטים המתוכנתים להחליף את המשתמש בזמן ביצוע מטלות שונות או במהלך פגישות.

האינטרנט כתשתית לשפה של מכונות אינטליגנטיות

 מרצה: העיתונאי עמי רוחקס דומבה

דומבה סקר את התקדמות היכולת של מכונות לתקשר עם בני אדם, ולתקשר בינן לבין עצמן, (M2M). יותר ויותר יכולות אנושיות מתוכנתות לחיקוי על ידי רובוטים ואלגוריתמים. יכולות כגון זיהוי פנים, סריקה תלת מימדית של גופים אנושיים, זיהוי קולי ועוד.

חברת איוברידג' מספקת כרטיסים חכמים המאפשרים לחבר כל מכשיר שהוא לענן תקשורת, חברת טלפוניקה מבטיחה תקשורת חכמה בין חפצים, ובין חפצים לבני אדם. צמיד לעדכון שוטף על מצב הגוף, או אפליקציות מכוונות מיקום המציעות למשתמש פעולות שונות כגון רכישת כרטיסים או מוצרים, הן רק ההתחלה בשאיפה ליצור מכונות חכמות הלומדות מהנסיון ואחת מהשנייה.

על פי דומבה האינטרנט שהחל כתשתית תקשורת לבני אדם, מספק למעשה את היכולת הטכנולוגית ליצירת שפה בין מכונות, כאשר העולם שסביבנו הופך להיברידי יותר ויותר.

מושב הסיכום

יו"ר הכנס הח"כ לשעבר אברום בורג נשא דברים, נשיא האיגוד הישראלי ומנכ"לית האיגוד העולמי בירכו והשר (בקרוב השר לשעבר, או אם לצטט – אני הופך משר לסר וזעף) מיכאל איתן זכה לאות הוקרה על מפעל חיים ולתשבחות רבות על תרומתו לחיים הדיגיטליים בארץ הקודש, מן הראוי שבמעמד כזה יהיו בקהל קצת יותר מכמה עשרות אנשים אבל בכנס כזה קשה לצפות שיותר אנשים יישארו עד הסוף.

שלא במפתיע לא חולקו טפסי משוב למשתתפים ואף אחד לא דיבר על תוכניות לשנה הבאה, נחיה ונראה, ו… שניפגש בשמחות.